הכח נמצא בתוכך: משאבי חוסן לפי מודל גש\"ר מאח\"ד (Basic PH) של פרופ' מולי להד
לפי מודל גש"ר מאח"ד (מולי להד) לכל אדם ישנם 6 ערוצי התמודדות והתייחסות למציאות.
אצל כל אחד יש את הדומיננטי או הזמין יותר עבורו. בזמני לחץ ודחק גבוה, נרגיש תצורת מצוקה דרך ערוץ ההתמודדות הזמין לנו – וכך גם הסיוע לעצמנו יהיה לרוב באמצעות משאבי חוסן מאותו ערוץ.
אין ערוץ שהוא "טוב יותר" או "לגיטימי יותר". מומלץ לשים לב האם דרך ההתמודדות האישית הינה אכן יעילה עבורנו. האם מקדמת אותנו. האם בתוך הערוץ הזמין לי יש אפשרויות שאולי טובות לי יותר. חשוב לזהות מהם הערוצים הזמינים שלנו וגם של ילדינו, על מנת לקבל כיוון מהם הדרכים שעשויות לסייע לכל אחד מבני המשפחה. שימו לב שלא בהכרח ערוץ שעינו אפקטיבי להורה יהיה הערוץ האפקטיבי והנכון עבור הילד, וכן כי ישנה שונות גם בין ילדים באותה משפחה.
גוף: המצוקה מורגשת בצורה של קפאון שרירים, כאבי ראש או בטן, תחושת מחנק, יובש בפה, תגובות שונות של מערכת העיכול. ההתמודדות הגופנית קשורה בהפעלה פיזית ובעשייה קונקרטית (כגון: נשימות, כושר, שינה, אכילה, מקלחת, סידור הבית, טיפוח. עשייה, נתינה עבור אחרים. יצירה. תירגול יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס).
שכל: המצוקה מורגשת בחשיבה שלילית על ההווה ועל העתיד, עיסוק מוגבר בצריכת מידע. מחשבה שלילית על עצמי ועל הסביבה. ההתמודדות תהיה שימוש בחשיבה לתכנון יעיל לטובתי, להבנת המציאות, חשיבה חיובית לגבי העתיד, פתרון בעיות, בניית סדר יום וקבלת החלטות. - גישה קוגניטיבית: מחשבה על הדברים. פגישה של המציאות. בדיקה של פרטים, איסוף עובדות . התמקצעות והרחבה בתחום הידע המקצועי, העברת ידע לאחרים.
רגש: המצוקה עשויה להתבטא בפחד, כאב רגשי, דיכאון, חרדה גבוהה, רגשי עצב או לחלופין זעם, כעס, עצבנות ותוקפנות. ההתמודדות תתמקד בשחרור וביטוי רגשי באמצעים שונים. (כמו הבעה ויצירה, הכרה ברגשות, ארגון הרגשות, מתן לגיטימציה להבעת רגשות בדרכים שונות ומותאמות ואמפטיה, התייחסות לרגשות המיטיבים עמנו)
מערכת אמונות: המצוקה תתבטא בתחושות ייאוש, תחושת פירוק מערכת האמונות ותפיסת העולם. תחושת בלבול וחוסר משמעות. כמשאב מערכת האמונות תוביל את האדם לבחירה במשמעות בעלת ערך חיובי ותקווה, חיזוק אמונה וביטחון בה'(תפילה, צדקה, חסד, לימוד תורה, קריאת תהילים, טקסים וקמיעות רוחניים), הסתכלות רחבה והתחברות לתפקיד משמעותי ובעל ערך כללי, תפיסת מסוגלות, אמונה בכוח הנפשי של האדם. אמונה בטוב. תקווה.
חברה: (ומשפחה) תצורת המצוקה תהיה תחושת ריחוק, התכנסות והסתגרות. . תחושת חוסר מובנות וחוסר תמיכה. כעס על אי הבנת האחר אותי וקושי להבין ולהכיל את האחר. תחושות של נטישה או של דחייה. כמשאב, השתייכות חברתית או משפחתית מסייעת לפרט לחוש מחובר, יעיל ובעל ערך וכן מאפשרת מגע, חיבוק, ונטילציה ותמיכה. . דאגה לצרכים של בני הבית, שיתוף, דיבור על הדברים, נוכחות מבוגר אחראי רגוע מבין ותומך, התחשבות בצרכי האחר. (פעילות חברתית, שיחה עם חברים, התנדבות)
דמיון: מצוקה מתוך ערוץ הדמיון תתבטא בחרדה גבוהה מתרחישים עתידיים, קשיי ריכוז, קושי להתמקד. ההתמודדות דרך משאב זה תהיה באמצעות בחירה לניתוק זמני ומדוד מהמציאות לטובת חלימה בהקיץ על זמנים טובים יותר, לטובת יצירה, צפייה בסרט או כניסה לתוך ספר, שימוש מכוון בדמיון מודרך (לדמיין שאנחנו במקום שעושה לנו טוב, דמיון של מקום בטוח: בים, בטיול, מוקפים בבועה מגינה ועוד) ובמיינדפולנס.
